אמה - ג'יין אוסטן

"אני הולכת ליצור גיבורה אשר אף אחד חוץ ממני לא ממש יחבב". אמרה ג'יין אוסטן על אמה טרם פורסם הספר.

הספר חגג השנה את חגיגות ה-200 (!) שלו. ספר שממשיך להכות גלים גם אחרי 200 שנים הוא ספר שבהחלט ראוי שאקרא אותו.
הספר יצא בתרגום מחודש בהוצאת סנדיק ספרים וא(ה)בות, בתרגומו של שי סנדיק.
קראתי בעבר ספר בתרגומו של שי, ולא יכולתי לחכות לקרוא עוד ספר בתרגומו.

אז עכשיו כשסיימתי לפרט את הסיבות למה קראתי, אספר לכם מעט
על הספר:
אמה וודהאוס ספק אישה ספק נערה, יפה ומוצלחת מתגוררת באנגליה, בתחילת המאה ה19. אמה חיה עם אביה ההיפוכונדר ואין לה הרבה חברים. לאחר שחברתה הטובה ביותר (שהייתה גם האומנת שלה) נישאת ועוזבת את האזור, מחפשת אמה דרך לסלק את השעמום. שידוך מוצלח שעזרה בו מומש בנישואין ואמה מחליטה לעסוק בתחום. אך שידוכיה מתבררים כטעויות איומות, הגורמות לשרשראות אירועים העלולות להביא לאסון.
יש לציין, אמה לא מאמינה בחתונות וטוענת שמעולם לא תתחתן.

דעתי עליו:

אתחיל מהשפה, התרגום המדהים אכן עמד בציפיות. שפה גבוהה ורהוטה מלווה כל מילה ומילה מהספר. נהנתי מכל משפט שקראתי.

לגבי הגיבורה הראשית, דעתי עליה הלכה ונבנתה במהלך הקריאה, תחילה לא הבנתי את פשר אמרתה של אוסטן, דווקא חיבבתי את אמה. אך עם התפתחותה של העלילה גיליתי בחורה אגואיסטית, אשר יוצרת לעצמה עולם מנותק המתאים לדרישותיה וחיה בו. לא די בכך, היא גם מנסה לגרור את כל סובביה לעולמה הלא מציאותי. היא פועלת מתוך אמוציות וקנאה אך מתכחשת לחלוטין לרגשות אלה. אין ספק שמדובר באתגר, לכתוב ספר שלם על דמות לא אהובה.

העלילה, לגבי הנושא הזה אני חצויה בדעתי. הסיפור התקדם בקצב מייגע, כל סעודה וריכול ארכו נצח. הכתיבה כל כך ייגעה אותי לפעמים שמצאתי את עצמי מפספסת אירועים חשובים השזורים ברצף תיאור האירוע. אם לסכם את התרחשויות הספר (שבעיניי הן לא כה רבות) לא נדרש עומס כזה של מילים על מנת לתאר את האירועים.

המושג "ספר כבד" תואם אותו מאד, הוא לא התאים לי בתקופה זו של החיים, קשה לקרוא אותו ברצף וקשה לא-לקרוא אותו ברצף. סתירה שהקשתה עליי בחיבור לסיפור ולעלילה.

כינו את אמה, "אם הרומנטיקה" וחיכיתי בקוצר רוח להצדקה לכינוי זה, אך עברתי המון עמודים, הרבה יותר מחצי ספר עד שזכיתי להתעסקות ברומנטיקה אמיתית. שאר ההתעסקות התמקדה בהפך הגמור ברומנטיקה, בשידוכים מאולצים ולא מוצלחים שניסתה ליצור אמה.

לדעתי, הדמויות בנויות באופן מדהים. יש פה שימוש מבריק באלמנטים ספרותיים, למשל הצגתה של אמה דרך עינהן של הדמויות ובעזרת השוואתה לדמויות אחרות. לכל דמות יש תפקיד, לכל אחת יש עומק, יש עבר ויש הווה. הדמויות מגוונות, ממעמדות שונים, בעלות תכונות אופי שונות העוזרות להדגיש אלמנטים בסיפור ואת הדמויות האחרות. 

אין ספק שמהבחינה הזו הספר הוא יצירה של ממש. אחרי הקריאה המשכתי לניתוחים ספרותיים באינטרנט והתמוגגתי על הפרשנויות השונות והעמוקות. לדעתי ספר המעורר שיח כזה הוא בהחלט יצירה מיוחדת.

לסיכום, היה מרתק לקרוא ספר ותיק כל כך, על גיבורה נשית שונה ולא אהובה. 

השפה המדהימה גרמה למילים לקבל משמעות נוספת, זה בהחלט ספר המאפשר שיח רחב ומגוון אחריו.

אך יש לציין שבעיניי הוא כבד ומייגע, בהחלט לא מתאים לכל אחד.

אז לאלו שאהבו את יצירותיה הקודמות של אוסטן, הוא כמובן חובה

לאוהבי רומנים תקופתיים, הספר יכול למצוא חן בעינכם.

הוא בהחלט לא מתאים לכל אחד.

ולציטוט האהוב עליי:
"אין ספק שדברים מטופשים מפסיקים להיות מטופשים כאשר עושים אותם ללא בושה אנשים נבונים".

לרכישת "אמה" בתרגום החדש והנפלא דרך אינדיבוק