רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2016

בקצב הלב - קולין הובר

תמונה
גילוי נאות : את הספר הזה נטשתי פעמיים . סיימתי אותו בפעם השלישית בה חזרתי אליו. לא חזרתי לקרוא כי הרגשתי שפספסתי, אלא חזרתי כי הוא פשוט היה הספר היחיד בסביבה שלי באותו הרגע. על הספר: לייקן, מתבגרת בת 18, מתבשרת על מעבר דירה קיצוני ליעד חדש ולא מוכר. אביה של לייקן נפטר מהתקף לב, המשפחה בחובות כבדים ולכן לייקן, אימה ואחיה הקטן עוברים למקום חדש וזול יותר. לא לוקח ללייקן הרבה זמן להתאהב. אבל לוקח לה אפילו פחות זמן לגלות ש הבחור בו התאהבה הוא המורה שלה בבית הספר החדש. דעתי עליו: כפי שכתבתי, כבר מההתחלה לא התחברתי לספר. התרגום שלו הרגיש לי כמו ביצוע לא מוצלח של גוגל טרנסלייט. הוא נצמד מיידי למקור. מרגיש כמו רצף מילים לא זורם. למשל, בתרגום השירים, המילה and מתורגמת ל "ו" ולאחר מכן יורדים שורה (ממש ככה, ירידת שורה אחרי אות אחת), יש שם משפטים כמו "רצתי בטיל", שנהגתי להשתמש בהם ביסודי. הסיפור עצמו צפוי מאד . התאהבות של ילדה בת 14, ולא של ילדה בת 18. הדיאלוגים היו כל כך חרושים שמצאתי את עצמי מגלגלת עיניים מול דפי הספר שוב ושוב ושוב. הנושאים (פרט לרומן) בהם עוסק ה

שלוש קומות - אשכול נבו

תמונה
מכירים את זה שאתם מרגישים משהו מסויים לגבי ספר לאורך כל הקריאה ואז בסוף דעתכם משתנה וקשה לכם להחליט אם אהבתם או לא? זה בדיוק מה שקרה לי פה. על הספר: שלוש קומות, שלושה שכנים, שלושה סיפורים כואבים וקשים. האחד שהשאיר את ביתו הקטנה עם זקן שישמור עליה, והילדה חזרה שונה. השנייה , שמפחדת מדבר אחד - מה שעובר בראש שלה. והשלישית , אלמנה שמכה על חטא ומגלה את החיים מחדש. דעתי על הספר: כפי שאמרתי, דעתי חלוקה . אתחיל דווקא במה שפחות האהבתי : הסיפורים כתובים בצורה של דיאלוג סתום , אדם שפונה ישירות אל חבר/מכתב/מקלט. הוא מספר לו סיפור, אבל זהו סוג של מונולוג, כי אין התחשבות בתשובותיו של הצד השני (התשובות אפילו לא כתובות: "רוצה לשבת אחי? כאן טוב לך? אה, אל תדאג לגבי זה"). השפה לא תקינה, הרי מדובר בלשון הדיבור. שימוש שגוי מכוון ב-ה הידיעה , למשל ה-בית ספר, ה-בת זוג. אני מבינה את חשיבות האמינות, אבל זה היה משהו שלא היה נעים לי לקרוא. האנשים שמספרים את הסיפור טרחניים,  מפרטים לפרטי פרטים, חוזרים על פרטים לא חשובים, שלושתם נשמעים מפוחדים, חוששים, דואגים. לא מאמינה שקיים מישהו שהיה יכ

יחידה המתאבדים / Suicide Squad

תמונה
מה יש לנו פה? סרט גיבורי-על מז'אנר הפעולה, הסרט הופק ע"י האחים וורנר וכמו סרטים רבים בנושא גיבורי-על, גם הוא מבוסס על סדרת חוברות קומיקס. הגיבורים הראשיים בסיפור הם אנטי-גיבורים , נבלים, פושעים, רוצחים ושודדים. זהו הסרט השני בתקופה האחרונה שמבוסס על אנטי-גיבורים, ראינו זאת גם בסרט דדפול (הסרט הקומי הראשון המבוסס על חוברות קומיקס). לצפייה בטריילר הרשמי מתורגם העלילה: חבורת נבלים מרושעים נאספו ונכלאו ע"י אמנדה וולר, סוכנת ממשלתית.  המטרה היא להקים יחיד גיבורי על שילחמו בטרור. החשש הוא שמלחמות העולם הבאות יתנהלו ע"י מטא-אנושיים (אנשים רגילים עם כוחות על). הבעיה היא, שהמלחמה מגיעה מוקדם מהצפוי, והנבלים הידועים לשמצה יוצאים לקרב ללא כל הכנה מוקדמת. דעתי על הסרט: מה אהבתי: אתחיל מההומור בסרט, ההומור בסרט מתרכז סביב האחת היחידה, הארלי קווין, בת זוגו של הג'וקר, אותה משחקת מרגו רובי המהממת (פירוט על הקאסט ממש עוד מעט). היא שלטה בתפקיד ובדמות באופן מעורר הערצה, נהנתי מכל שנייה שבה היא הייתה על המסך (ולא רק בגלל כמה שהיא יפה). אהבתי את הפלייליסט

נשבעת בדם - ליליאן סלמה נחום

תמונה
זהו ספרה השני של לילאן שיוצא לי לקרוא, את הספר הראשון אהבתי, אבל שום דבר לא הכין אותי להפתעה שציפתה לי בספר הזה. על הספר: נינה נוימן, שוטרת לשעבר, בורחת לניו יורק כשלנגד עיניה עומדת מטרה אחת ברורה - להעניש את עצמה. תקרית איומה קרתה לנינה בתקופתה במשטרה, תקרית שהפכה את חייה, פרקה את נישואיה ושינתה את כל התמונה. היא עובדת לגור עם חברתה הטובה, ענת, מרחיקה את עצמה מהנאות ונותנת למצפון שלה לעשות את שאר העבודה. אבל נינה פוגשת בלורנזו, ראש המאפיה האיטלקית, אדם מסוכן מאד שיועד לאישה אחרת. ושם הכל משתנה. "לורנזו הוא העונש שלי, לא עצרו אותי אחרי מה שקרה, אבל אלוהים דאג שאהפוך לאסירה, אסירה לחיים שלמים של אחד הגברים החזקים ביותר" דעתי עליו: פחד ליווה אותי במהלך הקריאה, חשש אמיתי, שאאבד את אחת הדמויות הנשיות האהובות עליי . נינה נויימן, אישה חזקה, עקשנית, אמיצה ושונה. חששתי שנינה תיפול למלכודת האישה המוכרת בספרות הרומנטית ותהפוך לסמרטוט רצפה. אבל לאורך כל 600 העמודים שיש בספר, נינה לא הפסיקה להפתיע אותי. הערכתי כל מעשה שלה, הזדהתי איתה, ונהנתי לחוות את עלילת הס