Love Me with Lies - Tarryn Fisher // אהוב אותי בשקרים - טרין פישר
טרין פישר היא אחת הסופרות האהובות עליי, הגעתי לטרילוגיה הזו עם צפיות גבוהות וידיעה אחת ברורה - היא הולכת להפתיע אותי.
עדכון: הספר הראשון יצא בעברית בהוצאת אהבות בשם "התחמנית"
על הספרים:
מה היה קורה אם הייתם פוגשים את אהבת חייכם, את האחד ששינה את הכל, אבל פגעתם בו כל כך שהוא פשוט.. עזב.
מה הייתם עושים אם ביום בהיר אחד, הייתם פוגשים אותו ככה סתם, והוא פשוט לא היה זוכר אתכם.
משולש אהבה טרגי עמוס בשקרים וסודות מתואר לאורך שלושת הספרים.
כל ספר מנקודת מבט אחת, מעיניים של גיבור אחר. כל ספר נע בין עבר להווה וחושף פרטים חדשים ומפתיעים על התגליות שנחשפו בספרים שקדמו לו.
"How many times can a heart be broken before it is beyond mend?"
דעתי על הטרילוגיה:
The Opportunist
הספר הראשון, מסופר מעיניה של אוליביה והוא היה וואו אחד גדול. הדרך שבה בנתה טרין את דמותה של אוליביה, הדרך בה הציגה לנו אותה, דרך עבר קשה והווה מלא ייסורים על בחירות שעשתה בעבר.
אולביה שקרנית, אולביה תככנית, אוליביה אופורטוניסטית. היא קפצה על ההזמנות להציל את העבר ולהחזיר אליה את אהוב ליבה, גם אם זה רק עד שיחזור לו הזיכרון..
הדמות שלה כל כך מיוחדת. היא עושה דברים רעים, היא קרת רוח באופן מטריד וכקוראת שזוכה לשמוע את הסיפור מהעיינים שלה, הייתי מצפה לדעת מה אוליביה מסתירה - אבל טרין פישר יותר חכמה מזה. היא גורמת לקורא להרגיש שהוא יודע הכל, וברגע המתאים, האמת מכה בקורא כמו חץ בלב. מדוייקת, כואבת ומפתיעה מאד.
Dirty Red
הספר השני מסופר מעיניה של ליה, בת זוגו של קיילב בהווה. ליה מתוארת לאורך כל הספר הראשון כדמות הרעה שמנסה להפריד בין אוליביה וקיילב. זו בחירה נועזת מאד של הסופרת לכתוב ספר שלם מנקודת המבט של הדמות המרשעת שהיא גרמה לנו לשנוא בספר הקודם. זה ללא ספק היה הספר הכי חלש בסדרה.
Thief
הספר השלישי, מסופר מנקודת מבטו של קיילב, זו בחירה נהדרת לשמור אותו לסוף מפני שהוא הדמות היחידה שחשבתי שנחשפו כבר כל הסודות שלה. אבל כמובן שטעיתי. למדנו להכיר את קיילב מעיינים של שתי נשים שאהבו אותו בכל ליבן, הכרנו אותו כנער, כגבר, כמאהב וכאיש משפחה, אבל מעולם לא הכרנו את קיילב. והספר האחרון בסדרה לא חוסך מאיתנו הפתעות.
יש כל כך הרבה דברים שאהבתי בסדרה הזו,
אהבתי את הדמות של אוליביה, היא אישה מיוחדת במינה, חזקה בדרכה שלה. היא פועלת בדרכים מלוכלכות וגם כשהיא טועה, או מבינה שהיא עשתה דבר נורא, היא נשארת קרת רוח בצורה מטרידה.
אהבתי את קיילב, בהתחלה לא ראיתי את הייחודיות בדמות שלו. לא הבנתי במה הוא שונה מכל גבר מהספרים. כמה שהתבדיתי.. הוא גבר מדהים שעושה לא מעט טעויות, את כל ההחלטות הוא מקבל באופן מודע. הוא קורא אנשים, הוא מנצל את ההבנה שלו והוא לא תמים כמו שהוא נראה..
אהבתי את הכריכות של הספר השני והשלישי, ליה שעל הכריכה היא בדיוק הליה שדמיינתי, קיילב שעל הכריכה הוא קיילב מוצלח יותר מהאחד שהיה לי בראש. הצילום שלהם הוא כזה שגורם לכם להביט להם ישר בעיינים ולדעת שהם מסתירים כל כך הרבה.
אהבתי את השקרים, הייתי בטוחה שאני יודעת מה הולך לקרות, ובשנייה הכל התהפך. הסופרת המוכשרת הזו יכולה לספר סיפור שלם מעיינים של דמות בזמן שהיא מסתירה ממך כל כך הרבה פרטים. היא חושפת אותם בהדרגה, תוך כדי מעברים עדינים ומחושבים בין העבר לעתיד. היא לא מסבירה לקורא מה התרחש, היא נותנת למעשים של הגיבורים לעשות את זה. לאורך שלושה ספרים שלמים, היא לא מתרשלת בזה לרגע.
אהבתי את האהבה, וזה נושא שחוזר על עצמו בכל ספריה של טרין פישר. אהבה כואבת, אהבה בלתי נשכחת, אהבה לא מושלמת אבל כזו שתשרוף אותך מבפנים. בכל ספר מספריה היא מתארת אהבה כזו. בכל ספר היא עושה את זה בצורה שונה לחלוטין. מוטיב אהבה העוצמתית הוא הכוח שמניע את הספרים שלה, וגם פה - היא לא אכזבה.
מה פחות אהבתי:
אתחיל מעובדה שחשוב לציין, אני לא חובבת גדולה של טרילוגיות, תמיד אעדיף ספר יחיד.
אני לא חובבת גדולה של מעבר בין הווה לעתיד ויותר מהכל אני לא אוהבת מעבר בין דמויות.
למרות זאת, בחרתי לקרוא את הטרילוגיה הזו - ואני מאושרת מההחלטה.
כן היו כמה דברים שהפריעו לי,
אוליביה מתוארת משלוש נקודות מבט, ועדיין דמותה החיצונית נותרת מעורפלת ומלאת סתירות. היא מתוארת כרזה מדיי, כטראשית, כסקסית בעלת קימורים, כיפהפייה, כלא-ממש יפה. יותר מדי תיאורים לדמות שהכי סקרנה אותי, גמרו לי פשוט לא להצליח לגבש תמונה שלה.
המעברים בין עבר להווה, הם נעשו בצורה מאד מחושבת, ברגע שההווה הגיע לנקודת מותחת הסופרת העבירה אותנו לעבר, שם ההתרחשות שקרתה בהווה קיבלה נפח אחר לגמרי. אז מה לא אהבתי? לא אהבתי את קטיעת הרצף.
הספר השני, אחת הסיבות שאני לא אוהבת טרילוגיות היא העובדה שטרילוגיה לא שורדת לכל אורכה. היא נחלשת, חווה עליות ומורדות ולעיתים גם מריחות.
הספר השני היה מאכזב מהרבה בחינות, אנו זוכים להצצה לדמותה של הגיבורה הרעה בסיפור. אבל במקום להכניס אותי לפינה הלא נוחה בה אני מפתחת אמפתיה לדמות הרעה, בחרה סופרת להשטיח את הדמות עד כמה שניתן.
תיאורים מוגזמים וחופרים של עגילים, איפור, בגדים ושיפוטיות של אנשים על סמך החיצוניות שלהם.
הסיפור זוכה לתפנית משמעותית רק בסוף, כאילו ליה לא הייתה מספיק חשובה כדי לזכות בכבוד של כיילב ואוליביה.
אפילו הקריינית הקריאה בטון מזלזל...
זה מאד הפריע לי, ואפילו שקלתי לעזוב את הסדרה.
הרגשתי שהסופרת מתאמצת כל כך להשטיח את ליה, זה נעשה בסוג של חוסר חן, חזרה מוגזמת על הפרטים השטחיים. כל כך חבל.
המשכתי ושמחתי מאד שהמשכתי.
אם תחוו את משבר ליה, כפי שאני חוויתי - אמליץ לכם לעשות אותו דבר ל-ה-מ-ש-י-ך.
זו טרילוגיה נפלאה,
גם אחרי 5 ספרים של אותה הסופרת, היא לא מפסיקה להפתיע אותי.
הסיפור מקורי, האהבה עוצרת נשימה.
לכו לקרוא (או לשמוע באודיו).
ממולץ בחום!!
עדכון: הספר הראשון יצא בעברית בהוצאת אהבות בשם "התחמנית"
מה היה קורה אם הייתם פוגשים את אהבת חייכם, את האחד ששינה את הכל, אבל פגעתם בו כל כך שהוא פשוט.. עזב.
מה הייתם עושים אם ביום בהיר אחד, הייתם פוגשים אותו ככה סתם, והוא פשוט לא היה זוכר אתכם.
כך מתחיל סיפורה של אוליביה קספין, הפוגשת במי שהיה האחד שלה, עד שהיא פגעה בו. הוא לא זוכר אותה, הוא לא זוכר דבר והיא בוחרת לנצל את ההזדמנות ולבנות להם הווה חדש.
"I am Olivia Kaspen, and if I love something I rip it from my life. Not intentionally... not unintentionally either."
משולש אהבה טרגי עמוס בשקרים וסודות מתואר לאורך שלושת הספרים.
כל ספר מנקודת מבט אחת, מעיניים של גיבור אחר. כל ספר נע בין עבר להווה וחושף פרטים חדשים ומפתיעים על התגליות שנחשפו בספרים שקדמו לו.
 |
| את הטרילוגיה שמעתי באודיו באנגלית |
"How many times can a heart be broken before it is beyond mend?"
The Opportunist
הספר הראשון, מסופר מעיניה של אוליביה והוא היה וואו אחד גדול. הדרך שבה בנתה טרין את דמותה של אוליביה, הדרך בה הציגה לנו אותה, דרך עבר קשה והווה מלא ייסורים על בחירות שעשתה בעבר.
אולביה שקרנית, אולביה תככנית, אוליביה אופורטוניסטית. היא קפצה על ההזמנות להציל את העבר ולהחזיר אליה את אהוב ליבה, גם אם זה רק עד שיחזור לו הזיכרון..
הדמות שלה כל כך מיוחדת. היא עושה דברים רעים, היא קרת רוח באופן מטריד וכקוראת שזוכה לשמוע את הסיפור מהעיינים שלה, הייתי מצפה לדעת מה אוליביה מסתירה - אבל טרין פישר יותר חכמה מזה. היא גורמת לקורא להרגיש שהוא יודע הכל, וברגע המתאים, האמת מכה בקורא כמו חץ בלב. מדוייקת, כואבת ומפתיעה מאד.
"After three long years, I have what I want and it isn't real. He doesn't know who I am, and if he did, he wouldn't be sitting in my living room... He doesn't remember me. How could you forget someone you loved even if I did rip his heart to shreds?"
הספר השני מסופר מעיניה של ליה, בת זוגו של קיילב בהווה. ליה מתוארת לאורך כל הספר הראשון כדמות הרעה שמנסה להפריד בין אוליביה וקיילב. זו בחירה נועזת מאד של הסופרת לכתוב ספר שלם מנקודת המבט של הדמות המרשעת שהיא גרמה לנו לשנוא בספר הקודם. זה ללא ספק היה הספר הכי חלש בסדרה.
"My name is Leah and I will do anything to keep my husband."
הספר השלישי, מסופר מנקודת מבטו של קיילב, זו בחירה נהדרת לשמור אותו לסוף מפני שהוא הדמות היחידה שחשבתי שנחשפו כבר כל הסודות שלה. אבל כמובן שטעיתי. למדנו להכיר את קיילב מעיינים של שתי נשים שאהבו אותו בכל ליבן, הכרנו אותו כנער, כגבר, כמאהב וכאיש משפחה, אבל מעולם לא הכרנו את קיילב. והספר האחרון בסדרה לא חוסך מאיתנו הפתעות.
"You will remember me every day for the rest of your life because I was the one and you threw me away."
מה אהבתי:
יש כל כך הרבה דברים שאהבתי בסדרה הזו,
אהבתי את הדמות של אוליביה, היא אישה מיוחדת במינה, חזקה בדרכה שלה. היא פועלת בדרכים מלוכלכות וגם כשהיא טועה, או מבינה שהיא עשתה דבר נורא, היא נשארת קרת רוח בצורה מטרידה.
אהבתי את קיילב, בהתחלה לא ראיתי את הייחודיות בדמות שלו. לא הבנתי במה הוא שונה מכל גבר מהספרים. כמה שהתבדיתי.. הוא גבר מדהים שעושה לא מעט טעויות, את כל ההחלטות הוא מקבל באופן מודע. הוא קורא אנשים, הוא מנצל את ההבנה שלו והוא לא תמים כמו שהוא נראה..
"I can't stay away from you. I've been trying for ten years."
אהבתי את הכריכות של הספר השני והשלישי, ליה שעל הכריכה היא בדיוק הליה שדמיינתי, קיילב שעל הכריכה הוא קיילב מוצלח יותר מהאחד שהיה לי בראש. הצילום שלהם הוא כזה שגורם לכם להביט להם ישר בעיינים ולדעת שהם מסתירים כל כך הרבה.
אהבתי את השקרים, הייתי בטוחה שאני יודעת מה הולך לקרות, ובשנייה הכל התהפך. הסופרת המוכשרת הזו יכולה לספר סיפור שלם מעיינים של דמות בזמן שהיא מסתירה ממך כל כך הרבה פרטים. היא חושפת אותם בהדרגה, תוך כדי מעברים עדינים ומחושבים בין העבר לעתיד. היא לא מסבירה לקורא מה התרחש, היא נותנת למעשים של הגיבורים לעשות את זה. לאורך שלושה ספרים שלמים, היא לא מתרשלת בזה לרגע.
'One thing to know about me: I dig. If I can’t find it — I dig deeper, harder. I dig until I find it. The only thing I couldn’t dig into was my own mind. I didn’t want to see it.'
אהבתי את האהבה, וזה נושא שחוזר על עצמו בכל ספריה של טרין פישר. אהבה כואבת, אהבה בלתי נשכחת, אהבה לא מושלמת אבל כזו שתשרוף אותך מבפנים. בכל ספר מספריה היא מתארת אהבה כזו. בכל ספר היא עושה את זה בצורה שונה לחלוטין. מוטיב אהבה העוצמתית הוא הכוח שמניע את הספרים שלה, וגם פה - היא לא אכזבה.
"You can only give your heart away once; after that, everything else will chase your first love."
מה פחות אהבתי:
אתחיל מעובדה שחשוב לציין, אני לא חובבת גדולה של טרילוגיות, תמיד אעדיף ספר יחיד.
אני לא חובבת גדולה של מעבר בין הווה לעתיד ויותר מהכל אני לא אוהבת מעבר בין דמויות.
למרות זאת, בחרתי לקרוא את הטרילוגיה הזו - ואני מאושרת מההחלטה.
כן היו כמה דברים שהפריעו לי,
אוליביה מתוארת משלוש נקודות מבט, ועדיין דמותה החיצונית נותרת מעורפלת ומלאת סתירות. היא מתוארת כרזה מדיי, כטראשית, כסקסית בעלת קימורים, כיפהפייה, כלא-ממש יפה. יותר מדי תיאורים לדמות שהכי סקרנה אותי, גמרו לי פשוט לא להצליח לגבש תמונה שלה.
"We are gonna be okay. That's what happens when two people are meant to be. You just work it out until you are okay."
הספר השני, אחת הסיבות שאני לא אוהבת טרילוגיות היא העובדה שטרילוגיה לא שורדת לכל אורכה. היא נחלשת, חווה עליות ומורדות ולעיתים גם מריחות.
הספר השני היה מאכזב מהרבה בחינות, אנו זוכים להצצה לדמותה של הגיבורה הרעה בסיפור. אבל במקום להכניס אותי לפינה הלא נוחה בה אני מפתחת אמפתיה לדמות הרעה, בחרה סופרת להשטיח את הדמות עד כמה שניתן.
תיאורים מוגזמים וחופרים של עגילים, איפור, בגדים ושיפוטיות של אנשים על סמך החיצוניות שלהם.
הסיפור זוכה לתפנית משמעותית רק בסוף, כאילו ליה לא הייתה מספיק חשובה כדי לזכות בכבוד של כיילב ואוליביה.
אפילו הקריינית הקריאה בטון מזלזל...
זה מאד הפריע לי, ואפילו שקלתי לעזוב את הסדרה.
הרגשתי שהסופרת מתאמצת כל כך להשטיח את ליה, זה נעשה בסוג של חוסר חן, חזרה מוגזמת על הפרטים השטחיים. כל כך חבל.
המשכתי ושמחתי מאד שהמשכתי.
אם תחוו את משבר ליה, כפי שאני חוויתי - אמליץ לכם לעשות אותו דבר ל-ה-מ-ש-י-ך.
"I have done a number of things to keep this man. I have lied and cheated. I have been sexy and meek, fierce and vulnerable. I have been everything but myself."
בשורה התחתונה,זו טרילוגיה נפלאה,
גם אחרי 5 ספרים של אותה הסופרת, היא לא מפסיקה להפתיע אותי.
הסיפור מקורי, האהבה עוצרת נשימה.
לכו לקרוא (או לשמוע באודיו).
ממולץ בחום!!
"Selfish, self-centered Caleb Drake loved a girl so much he could already feel himself changing to accommodate her needs.
I fell.
Hard.
For the rest of this life and probably the next.
I wanted her — every last inch of her stubborn, combative, catty heart."
ספרים נוספים של הסופרת:
לרכישת הספרים באמאזון- ניתן גם לרכוש באודיו
הספר הראשון: The Opportunist
הספר השני: Dirty Red
הספר השלישי: Thief
תגובות
הוסף רשומת תגובה